מניפולציה
מגיע שלב בחיי התינוק (כמספר חודשים לפני גיל שנה) שהוא כבר יודע לזהות איך להשתמש בהוריו ולפעמים הוא גם מנצל זאת.
כלומר, תינוק שקשה לו או שהוא מתעצל לעשות פעולה מסוימת הוא פותר זאת ע"י בכי ומיד הסובבים אותו נחלצים לעזרתו, הבעיה שבהרבה מהמקרים הללו, העזרה מונעת ממנו ללמוד להתמודד עם הפעולה ולעשות אותה בעצמו.
לדוגמא: תינוק שאוכל מבקבוק, בשלב מסוים הוא כבר אמור להחזיק אותו לבד, לפעמים לא ניתנת לו אפילו האופציה לנסות כי ההורה עושה זאת עבורו ולעיתים הוא מסרב לקחת את הבקבוק ולהכניס לפיו ומגיב בבכי ואז ההורה או המטפל עושה זאת עבורו במקום ללמד אותו או לתת לו להתמודד עם הפעולה, במיוחד כשמודבר בנושא כמו תזונה שמאד רגיש אצל רוב ההורים.
דוגמא לקושי: תינוק בגיל 10 חודשים שעדיין לא זוחל ורוצה להגיע לחפץ מסוים, יפצח בבכי מהתסכול שהוא כבר אמור לדעת להתקדם אך אינו מצליח מסיבה כלשהי,  לרוב הוריו יעזרו ויביאו את החפץ לידיו במקום לאפשר לו להתקדם וליישם את שלב הזחילה.
הטיפ שלי: חשוב לזהות ולפרש את הבכי של תינוקכם וגם להיות מודעים ליכולות שלו מהסיבה שהעזרה יכולה רק לעכב. 
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
 דרך למידה
לכל תינוק קצב התפתחות משלו, לא מומלץ לזרז את התינוק עם שלבי ההתפתחות, אלא חשוב לוודא שהוא מיישם אותם בדרך הנכונה, האיכותית והמאורגנת, וגם לא מדלג על אף שלב בדרך.
כדאי לתרגל עם התינוק תרגילים כדרך למידה ולא לעשות בשבילו את השלב ההתפתחותי כי כך הוא לא ילמד לעשות זאת בעצמו.
 
דוגמאות:
כשתינוק מתהפך מהגב אל הבטן, לפעמים היד נשארת כלואה מתחת לבית החזה, מומלץ לתת לתינוק לנסות להוציא את היד לבד אך אם הוא לא מצליח והוא אינו נינוח בתנוחה הזו, הדרך שבה אנו מראים לו איך לשחרר את היד היא ע"י קיפול הברך לכיוון הבטן (אם זו יד ימין אז מכופפים את ברך ימין וההפך), הבטן מתרוממת והתינוק מוציא את היד הכלואה בעצמו.

להפוך את התינוק מהגב לבטן: התינוק שוכב על הגב, לאחוז בשתי רגליו בשוקיים, לקפל את ברך ימין, ולהעביר את הרגל לצד הנגדי עד שהוא מתהפך לבטן, במקום להרים אותו מהמזרן, להפוך אותו עם הפנים כלפי מטה ולהשכיבו על הבטן. כאמור, נראה לו איך ליישם את השלב ההתפתחותי בדרך למידה וכך התינוק מבין ומפנים את הדרך הנכונה.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
הרגלים
כשתינוק מגיע לבית החדש שלו לאחר לידתו, בעיקר ילד ראשון, הבית הופך את הרגליו ומכוון את עצמו לצרכים של התינוק.
לדוגמא: כשהתינוק נרדם במהלך היום, מדברים בשקט וסוגרים את הטלוויזיה או הרדיו, מנתקים את הטלפון, סוגרים את החלונות ולפעמים גם את התריסים כדי להחשיך את האור ועמלים רבות כדי ששום רחש לא יעיר אותו.
הבעיה, שברגע שיש רעש קטן בשקט שיזמנו, התינוק מיד מתעורר.
ובכלל תינוקות מאד אוהבים רעש מונוטוני כמו: מכונת כביסה, מוסיקה, שואב אבק, דיבורים,
ולכן הם ישנים בדרך כלל טוב יותר במקומות ציבוריים מאשר בבית.
הטיפ שלי: לשמור על מערכת רעשים נורמלית/אורגנית בבית. ולהרגיל את התינוק לבית ולא ההפך.
כמובן שבלילה חשוב להקפיד על אווירה שקטה וחשוכה כדי ללמד אותו את ההבדל בין יום ללילה.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
 התפתחות חושית
מגע הינו צורך. תינוק בעודו עובר ברחם חווה תחושה זו ולכן חשוב לתת המשכיות גם לאחר הלידה.
יש המון סוגים של מגע, בדרך כלל ההורים נוגעים בתינוקם בעדינות ונוטים "לעטוף אותו בצמר גפן", לגונן עליו כמובן ממקום חיובי, אך התוצאה של זה היא חוסר חשיפה למגע שלאו דווקא שלילי לתינוק אלא בעיני המתבונן (ההורה).
לדוגמא: גזירת תוויות ופתקים של בגדים, לשחק בחול או בדשא – יש הרבה תינוקות שמונעים מהם להיחשף לתחושות אלו וכשהם נתקלים מתי שהוא בחייהם במרקמים שונים שלא מוכרים להם זו יכולה להיות בהחלט חוויה לא נעימה בלשון המעטה.
דוגמא נוספת: אמבטיה – לרוב מסבנים תינוק עם היד ולא עם ספוג, חשוב לחשוף אותו לסוגי מגע שונים ומומלץ לסבן אותו מדי פעם גם עם ליפות (לא ספוג רך שמיועד לתינוק) ויש סיכוי גדול שהוא ייהנה מזה.
הטיפ שלי: להיות מודעים לכך שאתם כהורים לא מונעים מתינוקכם מגע עם מרקמים שלכם לא נעימים או לדעתכם לא ראויים לתינוק.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
 פינוק או צורך
כשתינוק נולד, חשוב לתת לו המשכיות של התנאים שהוא חווה ברחם עוד בהיותו עובר, ולתת לו לצאת לאוויר העולם בהדרגתיות. בחודשים הראשונים של התינוק חשוב להבין שאין פינוק – יש צורך.
התנאים שחווה העובר ברחם הם סה"כ אידיאלים: העובר נימצא בתוך מים, הוא אינו צריך להתמודד עם כוח הכובד, הוא מתגלגל, אוכל, עושה את צרכיו מתי שבא לו – סיפוק מיידי. כשאימא נעה, הוא חווה תנועה. דפנות הרחם עוטפות אותו ונותנות לו את התחושה הנעימה של מגע. הוא שומע כל הזמן את הקול המונוטוני של הדופק של אמא. כל רעש ואור מגיעים  אליו במעומעם – ממש נעים וכייף.
זאת אומרת שהתנאים ה"אורגניים"  שננסה לחקות אותם אחרי שהתינוק יוולד הם: מגע, קול ותנועה. חשוב ליישם אותם ולבדוק את סיבת הבכי ולהימנע מכך שהפיתרון המיידי הוא האכלה.
הטיפ שלי: כשתינוק בוכה כדאי לנסות ולהבין את הבכי.
לדוגמא:  מגע: טפיחות על הגב והשכמות שאוחזים את התינוק בתנוחה אנכית.
קול: לדבר אליו ולשיר לו או להשמיע לו מוסיקה. ששש... מונוטוני – אלו רחשים שהעובר שומע ברחם – מאד מרגיע ונוסטלגי.
תנועה: כשהורה מנסה להרגיע תינוק בישיבה , בד"כ זה לא מספיק טוב כמו בעמידה – מכיוון שכשעומדים מעבירים משקל מצד לצד וכשיושבים אנו סטטיים, והתנועה מאוד מרגיעה את התינוק.
ברגע שהורה מודע לצרכים של התינוק, ומספק לו אותם, הטיפול בו יהיה יותר קל ולא מתסכל.
 
 

         עיצוב האתר:  
 
לייבסיטי - בניית אתרים